משולחנו של יחיאל גולדהבר

  תגובת חכמי ישראל לתרבות הפנאי והמשחק את שני הפרקים הקודמים הקדשנו לייחסם של ראשוני ספרד ואשכנז לחומרת דינו של 'שבועה שלא אשחוק'. כמובן באופן טבעי התחלנו לחפש האם נותרו רשימות מאותן שבועות, ולמרבה הפלא הצלחנו בס"ד לאתר עשרים [!] נוסחאות של שבועות, כשכל אחת מהן מאירה הן על הנודר והנשבע והן על רקען של ההתמכרות. דא עקא שרובן ככולם נרשמו בכת"י קשה-קריאה בכרכי הספרים, מה גם שישנן רשימות שבעליהן מחקו את זיהויים מפני הבושה, עובדות שהתקשו רבות לשלימות הפיענוח, ברם בס"ד הצלחנו לפתור רוב רובם של הנוסחאות. לפני שאנו בוחנים את נוסחאות השבועות יש לסדרן לפי מקום מוצאן. כהקדמה קצרה לצורך נקיטת אמצעי דרסטי כשבועה חמורה, נציג שתי עובדות מצערות שקרו בעקבות התמכרות למשחקים. מסופר על יהודה די סומו משער-אריה [10] , מראשוני שחקני התיאטרון במנטובה שבאיטליה [11] , שבחג הסוכות הפסיד את הביריות שלו במשחק הימורים: "וכך יצא שהיה אותו יום שומר-הסף, והוכרח להחזיק בגרב בידו האחת, ובידו השנייה החזיק במסך, וכל שנכנס התפרץ בצחוק' [12] . העתקת הרב אי"ש ג"ר ממודינה של