משולחנו של יחיאל גולדהבר

  תגובת חכמי ישראל לתרבות הפנאי והמשחק  התמכרות לתענוגים והימורים וההשלכות השליליות מהם / מגרעות ההתמכרות להימורים עד כדי פגיעה עצמית / מס קובייה / הטלת קנס מטעם השלטון הספרדי על יהודים שהתמכרו להימורים / התייחסותם של גדולי ישראל לאלו שלא השכילו להתגבר על יצרם / נזקי ההימורים ליחיד ולכלל / פירוק שלום-בית   התמכרות לתענוגים והימורים וההשלכות השליליות מהם בפרק הקודם ראינו שמשחקי ההימורים גרמו לתקלות רבות, הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל. בחיי הפרט גרמו הם להשחתת המידות; ביטול הזמן; הוצאות מיותרות שסופן הסתבכויות כספיות והתרוששות, ויתירה מכך עד לידי סכסוך בין אדם לחבירו ואף פירוד בין איש לאשתו, שגרר אחריו הרס בחיי המשפחה והטיל בסופו שנאה בינו לבינה. כמובן שההימורים היו מלווים במגרעות חברתיות רבות, לדוגמת: תביעות משפטיות; פרצות גדרי הצניעות ועוד. בפרק זה נרחיב את היריעה אודות מגרעות ההסתבכויות של ההימורים, עד כדי אובדן שליטה-עצמית, סוג של הפרעה. הפרעה זו מובחנת כבעיה פסיכולוגית, ונזקיה משליכים הן על היחיד והן על החברה. בהתמכרות להימורים, מתעורר דחף בלתי נשלט לרכישת כרטיסי פייס, לבקר ב

  חנוכה תשפ"ב  תגובת חכמי ישראל לתרבות הפנאי והמשחק משחק הקלפים בחנוכה ייחודיותם של ימי החנוכה / איסור 'משחק בקוביא' / הקדמה למשמרות נגד המשחקים / התפשטות המשחקים והמכשולים שנגרמו על-ידיהם / תוכחה נגד אלו השקועים במשחקי הימורים בתקופת דור גירוש ספרד / תגובתם של חכמי ישראל לשינויים בהליכות-החיים ב'עת החדשה' / דור ההשכלה / בחנוכה הותר לשחק   מאז ומעולם השתמש האדם במשחק, הן לשם שיפור הלמידה והחשיבה הן לשם בידור והנאה. ספרות המוסר, שהרבתה לגנות ולהוקיע את המשחק ככלל, הותירה עדויות רבות על המשחקים השונים בקהילות ישראל השונות. קהילה וקהילה מנהגיה והרגליה. בקהילות רבות היה המשחק ענין מקובל ורווח, ובאחרות היו נגועים בו שולי החברה בלבד. הצד השווה שבכולן, שכמעט מכל מקום שהוא, מדינה ומדינה עיר ועיר, נותרו רישומים אודות המשחקים, יש שראו זאת בעין יפה ורובם מוכיחים בשער. בין הפרצות השונות שפשו בקהילות ישראל שחכמי הדורות ראו להתריע נגדם ולתקן תקנות מיוחדות בעקבותיהן, אנו מוצאים גם את המשחק ובילוי הפנאי בשעשועים. כבר מקדמת דנא נתפסו ימי החנוכה ברוב הקהילות כימים המיועדים